אה"מ בנבואו (1813)

אה"מ "בנבואו"
HMS Benbow
הרעשת עכו מהים, 1840, שאה"מ "בנבואו" נטלה בה חלק
הרעשת עכו מהים, 1840, שאה"מ "בנבואו" נטלה בה חלק
הרעשת עכו מהים, 1840, שאה"מ "בנבואו" נטלה בה חלק
תיאור כללי
סוג אונייה אוניית קו מדרגה שלישית, 74 תותחים
צי הצי המלכותי הבריטי
סדרה "ונגור" (Vengeur-class)
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנת ברנט, רות'רהיית
הוזמנה 11 ביוני 1808
תחילת הבנייה יולי 1808
הושקה 3 בפברואר 1813
אחריתה נגרטה ב-1895
מידות
תפוסה 1,773 טון לפי מידת התפוסה הבריטית הישנה
אורך 176 רגל (54.0 מ')
רוחב 47-6 רגל (14.5 מ')
שוקע עומק הספנה: 21 רגל (6.4 מ')
נתונים טכניים
מספר תרנים 3
הנעה מפרשים, מעטה רוחבי שלם
אמצעי לחימה
חימוש

74 תותחים:
• סיפון תותחים ראשי: 28 תותחי 32 ליטראות
• סיפון תותחים עליון: 28 תותחי 18 ליטראות
• סיפון האחרה: 4 תותחי 12 ליטראות, 10 קרונדות של 32 ליטראות
• סיפון הקדמה: 2 תותחי 12 ליטראות, 2 קרונדות של 32 ליטראות

• סיפון אחרה עילי: 6 קרונדות של 18 ליטראות

אוניית הוד-מלכותו "בנבואו" (באנגלית: HMS Benbow) הייתה אונית קו בריטית מדרגה שלישית מסדרת ונגור (Vengeur), בעלת 74 תותחים. היא נקראה על שם אדמירל ג'ון בנבואו (1653-1702), והייתה הראשונה באוניות הצי המלכותי שנשאה שם זה.

הספינה הושקה ב 3 בפברואר 1813 במספנות ברנט, רותרהיית, לונדון. בשנת 1840 הייתה חלק משייטת בריטית-אוסטרית-טורקית, שפעלה לסילוק מוחמד עלי שליט מצרים מסוריה וארץ ישראל, ולקחה חלק פעיל בהפגזת העיר עכו ב-3 בנובמבר 1840.

מ-1848 סיפקה שירותי נמל, בשנת 1854 שימשה כספינת כלא לשבויים רוסים ממלחמת קרים בנמל שירנס, בשנת 1859 הוסבה לגוות פחם, וב-1892 - לאחר 79 שנות שירות - נמכרה. שלוש שנים אחר כך נגרטה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Colledge, J. J. and Warlow, Ben (2006). Ships of the Royal Navy: the complete record of all fighting ships of the Royal Navy. London, Chatham (revised edition).
  • Lavery, Brian (2003) The Ship of the Line - Volume 1: The development of the battlefleet 1650-1850. London, Conway Maritime Press.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אה"מ בנבואו בוויקישיתוף